למה תנורי החימום באינפרא-אדום שלכם נהרסים (ואיך תיקנו זאת)
אם אי פעם עבדתם עם תנורי חימום מסוג זה, אתם יודעים שהם למעשה “מלכודות חום”. הם נמצאים במקומות צפופים, שם הטמפרטורה עולה במהירות.
ברוב המקרים, כשהתנורים האלה נהרסים, זה קורה בדיוק בנקודה שבה החוטים נפגשים עם רכיב החימום. זו הנקודה החלשה ביותר. אם האטימה שם נשברת, אוויר חודר פנימה, החוטים מתחילים להתחמצן, והחומר שמגן על החוטים פשוט נשרף.
בעיית ה“נשימה”
הבעיה היא שרוב תנורי החימום בשוק משתמשים בחומרי הדבקה פשוטים. הם זולים, אך הם מתייבשים לאחר מספר סיבובי חימום וקירור.
כשנוצרת סדק קטן, התנור מתחיל “לנשום” – אוויר נכנס ויוצא בכל פעם שהתנור נדלק או כבה. זו דרך איטית להרוס את החומר שמגן על החוטים. בסופו של דבר, החוטים נשרפים, ויש לנו קצר במעגל החשמלי. זה בהחלט לא מה שרוצים בתנור שנמצא בתקרה.
החלטנו להפסיק לעשות זאת. במקום חומרי הדבקה, אנו משתמשים בחומרי אטימה עמידים לטמפרטורות גבוהות. זה יוצר מחסום מושלם – הגז ההלוגן נשאר במקומו, האוויר לא יכול לחדור, והתנור יכול לעבוד כראוי.
אומנות אמיתית לעומת פשוט “להרכיב את זה”
רבות מהחברות שמייצרות תנורי חימום משתמשות בחומרי אטימה פשוטים. בתנורים שנמצאים בתקרה, חומרים אלה לא עמידים לחום. הם נהיים שבירים ונשברים.
אנו בוחרים חוטים שעמידים לחום של יותר מ-250°C. אנו גם משתמשים בחוטי נחושת מצופים בכסף. למה? כי זה מפחית את ההתנגדות החשמלית. אם נקודת החיבור נעשית חמה מדי, האטימה נהרסת, אוויר חודר פנימה, והחוטים נשרפים. זו מעגל קטלני. הציפוי בכסף משבש את המעגל הזה.
אזהרה למתקינים
יש חיסרון אחד: מכיוון שחומרי האטימה עמידים מאוד, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים.
אל תכופפו אותם.
אם תכופפו את החוטים בצורה חדה מדי בנקודת האטימה, עלולה להישבר האטימה. פשוט תנו לחוטים מעט מרווח – שמרו על עקומה עדינה – וכך לא תצטרכו לעלות על סולם כדי להחליף את התנור כעבור שישה חודשים.